השופט י' אלון:
1. המערער בע"פ 5636/05 (להלן: המערער 1) והמערער בע"פ 5115/05 (להלן: המערער 2), עמדו לדין, עם שלושה נאשמים נוספים, בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. בהכרעת הדין הורשעו שני המערערים בסדרת עבירות שבמרכזה סחר בנשים והעסקתן בזנות ב"מכון ליווי" באילת. המערער 1 הורשע גם באינוסה של אחת הנשים שסחר בהן. בגזר הדין נדון המערער 1 ל-18 שנות מאסר, והמערער 2 ל-10 שנות מאסר.
בפנינו ערעורים שהגישו שניהם על הרשעתם בחלק מהעבירות שהורשעו בהן, ועל גזרי הדין. דנו בשני הערעורים במאוחד.
2. בשנים עשר מתוך שלושה עשר האישומים שבכתב האישום יוחסו עבירות רבות ושונות למערערים. באישום הראשון נטען, כי עובר לאפריל 2001 קשרו השניים יחד עם נוספים (ובהם הנאשמת 2 שבכתב האישום - להלן: קארינה) לסחור בנשים לשם העסקתן בזנות, להוציאן למטרה זו מארצותיהן בחבר העמים, להכניסן לישראל שלא כדין תוך הברחת גבול מצריים, להעסיקן בזנות במקום שהקימו למטרה זו באילת ולקבל את רווחי האתנן.
באישום השני הואשמו המערערים (יחד עם קארינה ונוספים) בניהול והפעלת מכון הליווי והזנות באילת.
באישום השלישי הואשמו בסחר בחמש נשים שהועברו במסגרת הקשר שקשרו מחו"ל לישראל. המערערים המתינו לנשים ומבריחיהן סמוך לגדר הגבול, שם "קיבלו" את הנשים לידיהם ושילמו בתמורה להן סכומי כסף שונים.
בין אותן הנשים היתה בחורה בשם אוקסנה. המערערים רכשו אותה ואת ארבעת הנשים הנוספות תמורת 7,000 דולר לכל אחת, ולקחון מגדר הגבול המצרי לדירתו של המערער 2 בירושלים. שם בדקו את גופן, הודיעו להן כי יעבדו עבורם בזנות והחרימו את דרכוניהן.
באותו הלילה אנס המערער 1 את אוקסנה (האישום הרביעי). למחרת היום הוסעו הנשים על ידי המערערים לאילת, שם נכלאו בדירות שונות ואולצו באיומים ובסנקציות נוספות לעסוק בזנות.
באישומים 7 ו-8 הואשמו המערערים ברכישת שלוש נשים נוספות, ובהן אחת ששמה סבטלנה. גם אלה הגיעו מחו"ל דרך מצריים לגדר הגבול, שם המתינו להן המערערים, הסיעום לאותה דירה בירושלים ולמחרת נטלו עימם את סבטלנה לאילת. שם כלאוה בדירה והעסיקו אותה בפעילות זנות אינטנסיבית. סמוך ליום 28.6.02 הגיעה לגדר הגבול המצרי אשה נוספת, נטליה, שהגיעה מחו"ל במסגרת הקשר שקשרו המערערים והאחרים. גם היא נרכשה על ידי המערערים, הם נטלוה מגדר הגבול לאילת ושם העבירוה בין דירות שונות במטרה למנוע את תפיסתם על ידי המשטרה (אישום 9).
זמן קצר לאחר שהובאה אוקסנה לאילת על ידי המערערים היא נמלטה מהם עם אשה נוספת שהוחזקה על ידם. משנודע למערערים כי היא מצאה מקלט ועבודה במסעדה באילת, ניגשו השניים למקום וחטפו את שתיהן למכון הזנות שלהם (אישום 5). למערער 1 יוחסה עבירת אינוס נוספת שביצע באוקסנה - בליל 16.7.02 - שעה שהיה עמה (ועם המערער 2) בירושלים בדרכם למחרת היום לבית חולים בתל אביב כדי לבצע שם הפלת הריון (אישום 6).
המערער 1 הואשם גם בניסיון להדיח את הנאשמת 2 (קארינה)לעדות שקר במהלך חקירתה במשטרה (אישום 11), ובכך שבמהלך דיון בבקשה למעצרו ביום 31.7.02 איים על חוקרי המשטרה והעליבם בתנועות מגונות ובאמירות מבזות (אישום 12).
בגין כל אותם המעשים יוחסו לשני המערערים העבירות דלהלן: קשירת קשר לפשע, עבירות רבות של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות (ביחס לשלוש הנשים אוקסאנה, סבטליה ונטליה ונשים נוספות), החזקת מקום לשם זנות, סרסרות לזנות, כליאת שוא, חטיפה לשם עבירת מין, סיוע לשהייה בלתי חוקית ותקיפה.
למערער 1 יוחסו בנוסף שתי עבירות אינוס, הדחה בחקירה ואיומים.
2. בהכרעת הדין הורשעו המערערים במעשים ובעבירות שיוחסו להם בכתב האישום, למעט עבירות ההדחה בחקירה (אישום 11) והאינוס שנטען באישום השישי שיוחסו למערער 1. המערער 2 זוכה מעבירת התקיפה. אשר לעבירות הסחר בבני אדם והמעשים והעבירות המשתלשלים מהן, צמצם בית המשפט קמא את הרשעת המערערים לעניין שלוש הנשים - אוקסאנה, סבטלנה ונטליה - ונמנע מהרשעתם ביחס למתלוננות נוספות שפורטו בכתב האישום ושלא הובאו להעיד במהלך המשפט.
3. במהלך הדיון בערעור צמצם וייחד ב"כ המערער 1 את טענותיו לעניין הכרעת הדין לשלוש מהעבירות בהן הורשע, וחזר בו מטענותיו לעניין העבירות הנוספות שהורשע בהן. העבירות לעניינו צומצם הערעור הן אינוסה של המתלוננת אוקסנה (אישום 4), כליאת השוא של המתלוננות, והעלבת אדם במקום ציבורי (אישום 12). פרק נכבד בערעורו הקדיש ב"כ המערער 1 לכשלים שנפלו לטענתו בייצוגו בבית המשפט המחוזי. המערער 2 מערער על הרשעתו בעבירות הסחר בבני אדם. שניהם מוסיפים ומערערים על מידת עונשם.
4. המתלוננות אוקסנה, סבטלנה ונטליה העידו בפני בית המשפט על הקורות אותן מצאתן מחו"ל (מולדובה ואוקראינה) דרך מצרים למכון הליווי של המערערים באילת. שלושתן העידו, כי בעת שהגיעו לגבול מצרים-ישראל, לאחר מסע תלאות דרך מדבר סיני, המתינו להם שם שני המערערים. משם לקחו אותן (כל אחת במועד בו הגיעה) לדירה בירושלים. שם עברה כל אחת מהן "בדיקה גופנית" על ידי המערערים ועל ידי אשתו של המערער 2.
אוקסנה העידה, כי באותו הלילה אנס אותה המערער 1, תוך שהיא מתנגדת, מסרבת ובוכה. למחרת הובילו אותן המערערים לאילת, שם שיכנו אותן בדירות שונות והחלו להעסיקן באופן אינטנסיבי בזנות. נאסר עליהן לצאת את הדירות בהן היו, אלא בלווית נהג שלקח אותן ללקוחות שהזמינום מהמכון של המערערים למטרות זנות. אוקסנה העידה כי מספר ימים אחרי שהובאה למכון הזנות היא נמלטה משם עם אשה נוספת שהוחזקה במקום על ידי המערערים. השתיים הגיעו למסעדה של אחד בשם יוסי. כעבור שבועיים איתרו אותן המערערים והגיעו למסעדה. באיומים, תוך שימוש בכוח, וחרף התנגדותן - חטפו אותן חזרה למכון הזנות, וכך משך שבועות נוספים כלאו אותן בדירות והובילו אותן מלקוח ללקוח פעמים רבות מידי יום.
לאחר כחודש נוסף גילתה אוקסנה כי היא בהריון. על אף זאת אילצו אותה המערערים להמשיך ולעסוק בזנות. כעבור כחודש הודיעו לה כי יקחו אותה לבצע הפלה בבית חולים בתל אביב. בשהיית לילה שעשו בירושלים, כך העידה אוקסנה, בעל אותה המערער 1 על אף תחנוניה שלא יעשה זאת. למחרת הגיעו השלושה לבית החולים בתל אביב. בשיחה שקיימה במקום עם העובדת הסוציאלית, פרצה אוקסנה בבכי וסיפרה את כל שעבר ועובר עליה. למקום הוזעקה המשטרה, ובשלב זה החלה החקירה ונחשפה הפרשה כולה.
המערער 1 כפר בעדותו כי מכון הליווי עסק בשירותי זנות. לטענתו, הוא לא רכש אף אחת מהמתלוננות ומעולם לא הביאן מגבול מצריים. לדבריו, שלושתן הגיעו אליו לאילת כמבקשות עבודה בעקבות מודעות דרושים שפירסם בעיתון לעבודה בעיסוי.